מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה 26 פרקים

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה ט״ז

מהדורה: מהדורת פרידברג

« Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 14:10 Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 17:3 »

מקור: משנה תורה, הלכות מלווה ולווה ט״ז

2 משנה תורה, הלכות מלווה ולווה פתח ↗

הָיָה רְאוּבֵן חַיָּב לְשִׁמְעוֹן מָנֶה וְאָמַר לְלֵוִי הוֹלֵךְ לְשִׁמְעוֹן מָנֶה זֶה שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ. אִם בָּא לַחְזֹר אֵינוֹ חוֹזֵר וְהוּא חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַמָּנֶה לְשִׁמְעוֹן. הֶחְזִיר לֵוִי אֶת הַמָּנֶה לִרְאוּבֵן שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיַד שִׁמְעוֹן כָּל חוֹבוֹ:

1 החזיר לוי את המנה לראובן שניהם חייבין וכו'. עיין בהרב המגיד שהביא תשו' הרי"ף ז"ל שאם העני הלוה השליח חייב וסיים הרה"מ וכן עיקר ששניהם חייבין באחריות כדברי רבינו עכ"ל. ומכאן קשה לי למה שראיתי להש"ך סי' קכ"ה סק"ז שכתב וז"ל ועוד קשה דא"כ קשה מנ"ל להטור כן דדוקא העני ולחלוק על הרמב"ם ז"ל והלא לא נזכר סברא זו בשום פוסק וכו' יעו"ש שהרי הרה"מ כתב משם הרי"ף שאם העני אז חייב השליח כנראה דאם לא העני דינו עם המשלח הן אמת שבתשו' הרי"ף הנמצאת בידינו בסי' רע"ט הזכיר העני כנראה דדעתו לחייב לשליח משום שהעני ואפשר דדעתו נמי לחייבו אף אם לא היה שהעני וכדברי רבינו וק"ל.

« Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 14:10 Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 17:3 »